נביא אחד (לא משלנו) שהייתה לו בעיה בעין אחת אבל דווקא עשה לישראל יחסי ציבור מעולים בעולם אמר עלינו פעם: "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"- זה לא בהכרח אומר שבני ישראל לא סופרים את הגוים- אבל זה גם לא מחייב לקחת בחשבון יותר מדי לא פשוט את כל מה שהם אומרים עלינו ולהפוך את זה למציאות בשטח.

כתוב בתורה: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון".

אני יודע שזה נשמע כמו הוראה קדומה של השלטונות לחייב לימודי ליבה- אבל האמת היא שהפסוק הזה באחד מפירושי חז"ל מהווה את המקור לפעולה שאנשים מהורהרים (ואולי לפעמים חלילה גם כאלה שחשים מעט מעורערים) המאמינים בין היתר בהלקאה עצמית ולקיחה ללב מכנים בשם "חשבון-נפש" וממליצים לכולם לעשות אותו לפחות פעם ביום, לפני שמנסים לישון ולא תמיד זה מצליח כל-כך מהר.

מפלסי דרך (צילום: אריאל שרפר)

מרוב שהביטוי הזה המשלב בדמיונו של הפילוסוף המודרני את המילים "נפש" ו-"חשבון" לקורס משולב במדעי החיים עם הכנה לאוברדראפט בבנק (כי בד"כ מי שיש לו זמן לעשות סדר בנפשו נחשד כמי שאין לו עבודה ומצד שני יש לו הרבה יותר מדי הוצאות כדי להסיח את הדעת מהבעיה האמיתית)- הפך כל-כך שחוק במשך שנים רבות אולי הגיע הזמן להבין פעם אחת מהו החשבון הנכון ביחס לנפש שלנו- ולגלות לרגע שעולמנו הפנימי לא מורכב לשמחתנו ממספרים וטבלאות, מכותרות צעקניות ואירועים מזעזעים, משאלות כמו "כמה זה עולה לנו" ומתשובות כמו "יותר טוב שלא תדע".

כי מהי הנפש אם לא המארג הבלתי מורגש של כל הרגשות והחוויות היוצרים את הסערות ורגעי השקט שאחריהן בצורה שאינה זקוקה לתחזית בסוף כל מהדורת חדשות כדי לדעת שיהיו ימים קרים וחמים, שבוע סער וסופה, ואולי חודש יובש ושיממון ותחושת הליכה לאיבוד במדבר בלי מים. יכול להיות שאפילו ירד שלג(ולא רק למי שלא חפף בשמפו נגד קשקשים). שלג בנפש. תחושת קור-פנימית. קיפאון מחשבתי, (לא להתבלבל עם "הקיבעון המחשבתי", הצירוף האהוב על בנט) וכתוצאה מכך- עוצר פנימי המקפיא את החיים ומונע יציאה מהבתים ועשיית משהו משמעותי לשם שינוי.

אור פנימי (צילום: אריאל שרפר)

תרשו לי להוסיף במבט מעט ביקורתי שאחרי כל מה שאנחנו רואים ושומעים לאחרונה בארצנו המסרבת לשקוט ארבעים דקות- שיש עוד משהו חשוב שלעיתים מתפספס בחשבון הנפש ולא תמיד נלקח בחשבון: הנפש והשמירה על ערכיה ועוד יותר חשוב מזה על עצם קיומה- זה דבר שאינו יכול להיות מחושב- וצריך להשקיע בו כמה שיותר זמן וגם כספים. זה מתחיל מהמזון הבריא המקיים את הגוף, זה ממשיך מהחינוך הביתי ובהיותנו העם היהודי גם מהחיבור התורני והערכי לדורות שהיו לפנינו, משם לבחירת המקצוע, והלאה למעורבות בחברה ובמדינה כמשקיע ומשפיע ולא רק כמביט מהצד. אלא כמי שחושב שנפשו קשורה בזה.

מדי חודש בחודשו אנחנו מבקשים מרואה החשבון העליון הרבה סוגים של חיים. צריך למצוא את הזמן לבקש חיים שיש בהם… משהו- וכל אדם משלים לחברו מה שחסר בו- ובסוף היום עוצר לרגע ועושה חשבון-נפש.